ליקוטי מוהר"ן קמא

בתורה זו מלמד רבינו כיצד זוכים לשלום הפרטי שלום בעצמיו דהיינו בין מדותיו שיהיו כולן בטלות לרצון הקב"ה, דהיינו שהאדם

אחרי שבאר בתורה יב כיצד הצדיק מהפך חרופים ובזיונות לתורה כאן מבאר כיצד הצדיק מהפך רצונות רעים של ע"ז של

אחרי שדיבר בתורה יא מענין הדיבור המאיר לתשובה ע"י ענוה ושמירת הברית, שמאיר לו שם שד-י, ודי לו באלוקותו ית',

בתורה זו מבאר רבינו כח העצום שיש בדיבור הקדוש, שדומה לעוף יעופף (כמבואר בתחילת ביאור הרבב"ח) וכסולם מוצב ארצה וראשו

רבנו פותח את התורה בעניין הריקודים והמחאת כף ובהמשך מתברר שזה כמו משל לכל הבחינות שהולך ומדבר עליהן בכל התורה

תורה ט' מורכבת לכאורה מכמה נושאים שנכפלו בתורות אחרות כי הנושא שלה בעצמה מבואר באות א' וב',באות א' כיצד ע"י

רבנו מבאר שכל החסרונות הם מחסרון הרוח חיים, שהוא רוח אלקים המרחפת על פני התורה, שצמצם עצמו להיות רוח חיים

תורה ז' היא תורת האמונה שהיא חיבור אמת ואמונה בחי איש ואשה בחי' חיבור הקב"ה לישראל וחיבור הנהגת מעל הזמן

תורה זו היא תורת התשובה, כיצד לשוב מחיה בדמות אדם, שהכבד מלא דם מנהיג אותה, לאדם היושב על כסא בישוב

סוד היראה והשמחה שזוכים ע"י שמיעת דבור הצדיק דהיינו הירא שמים שדבריו נשמעים ונעשים רעמים ומיישרים הלב לזכות ליראה ושמחה