אחרי שבאר בתורה יב כיצד הצדיק מהפך חרופים ובזיונות לתורה כאן מבאר כיצד הצדיק מהפך רצונות רעים של ע”ז של תאות ממון לתורה הגבוהה ביותר תורה דעתיקא.
ומבואר תחילה כיצד הצדיק מתקן את עצמו ע”י שמתגבר מאד במדת נדיבות לב עד שמבטל כל המדות הרעות וזוכה לבחי’ משיח ודעת גדול כמו שיהיה לעתיד לבוא. ואזי פונה לתקן את כל ישראל ע”י שמעלה את נפשותם דהיינו רצונותיהם למיין נוקבין לעורר יחוד עליון מאד שעל ידו מוריד תורה דעתיקא לעולם שהיא בחי’ עיני ה’ שעל ידם משגיח בהשגחה שמעל הטבע. והקרוב קרוב לתורה זוכה להשגחה יותר.
תורה זו נאמרה בראש השנה ורמוזה בפסוק שאומרים אחרי התקיעות אשרי העם יודעי תרועה וכו’ כפי שיתבאר. ומבואר יסוד נפלא של יחוד דקטנות שהוא סוד קר”ע שט”ן בחי’ לידה שע”י נשיכת נחש, והוא סוד תקיעת שופר שעל כן אומרים לפני התקיעות ששה פסוקים בראשי תיבות קרע שטן.