תורה ז’ היא תורת האמונה שהיא חיבור אמת ואמונה בחי איש ואשה בחי’ חיבור הקב”ה לישראל וחיבור הנהגת מעל הזמן לתוך הזמן והנהגת מעל הטבע לתוך הטבע דהיינו נס וחיבור עיני ה’ בארץ ישראל תמיד וחיבור א’ אלופו של עולם לתוך הגולה שתהפך לגאולה. וזה הוא תיקון הברית והקשר שלנו עימו ית’. וזה א”א אלא ע”י חיבור ישראל להצדיק יסוד עולם מרכבה לברית שרק דרכו מאיר האמת שעל ידו זוכים לאמונה השלימה ומהצדיק מקבלים אמת ע”י שמקימים עצותיו שעי”ז נחקקת האמת בלב.
ולהתגבר על המניעות ועצות הנחש הסובבות את עיצת הצדיק שכולה אמת זה ע”י מצות ציצית שבכוחה ניתן להיות מציץ מן החרכים אליו ית’ ולשמור הברית.
ושלימות האמונה היא שנעשה עיור מעוה”ז ועולה להנהגת מעל הטבע והשכחה, שהן תחת הזמן, אל הנהגה ניסית, בחי’ זכרון, עד שזוכר לאו כלום, כמבואר ביום א’ ממעשה מז’ בעטלערס וזה היא היציאה מגלות לגאולה.