ליקוטי מוהר"ן קמא

תורה כד נאמרה בליל שבת קיץ קדש תקס"ג ומדבר מדביקות עצום שזוכה הצדיק ע"י שמקיים מצוות בשמחה וזוכה לאור א"ס

תאוות ממון היא השקר הגדול ביותר בעולם ובכלליות היא הזהרת רבינו למי מקיים את המצוות מתוך הכרח והרגל, דהינו במדרגה

הנקודה היותר פנימית וחשובה שמתבארת כאן שעליה צריך לשמור מכל משמר זה להיות מקבל תוכחת הצדיק הדור כי בזה תלויה

אחרי שביאר בתורה כ' סוד באר מרים שהיא ביאורי התורה הבאים בשפע מהלב העליון וסוד הבאר שהחזיר משה רבינו שהיתה

אחרי שביאר בתורה יט שצריך לשמוע ממנו בעצמו ולא מפי אחר או מהספר כי יורד דרגא אבל כששומע מהצדיק והצדיק

אחרי שביאר בתורה יח כיצד שלימות האמונה והשגת התכלית היא ע"י שלימות האותיות ששלימותן היא נקודת היוד בחי' עוה"ב המסיימת

אחרי שביאר בתורה יז כיצד מתגלה ע"י הצדיק שכל פרט בבריאה נברא לצורך כל אחד מישראל לגלות בו כבוד שמים

תורה זו נאמרה בשבת חנוכה ומדברת מסוד התפילין כיצד הצדיק מגלה בחי' תפילין של הקב"ה ע"י שמגלה את ההתפארות של

אחר שסיים רבינו לבאר את מעשיותיו של רבב"ח בב"ב דף עד ממשיך לבאר עוד שלשה ספורים שם בגמ' הראשון סיפר

בתורה יד ביאר רבנו ששורש הכבוד ביראה וכשמעלה הכבוד ליראה נשלם היראה וכאן מבאר שורש היראה בדעת וכשמעלה היראה לדעת