חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
תורה יט – תפלה לחבקוק
ראשי » ליקוטי מוהר"ן קמא » תורה יט – תפלה לחבקוק

תורה יט – תפלה לחבקוק

אחרי שביאר בתורה יח כיצד שלימות האמונה והשגת התכלית היא ע"י שלימות האותיות ששלימותן היא נקודת היוד בחי' עוה"ב המסיימת כל אות ומי שאוחז בזה חי חיים טובים דהיינו חיי עוה"ב כבר בעוה"ז. מבאר כאן כח הדיבור הקדוש שבכוחו לבטל את כל התאוות ומידות רעות בבחי' לשון נופל על לשון דהיינו ע"י לשה"ק דהיינו דיבור הבא מקודש, בחי' שתמיד זוכר "כי מאיש לוקחה זאת", ועי"ז נופלות ומתבטלות כל מיני הסתרות ומתנוצצות האותיות שבכל דבר עד שיכול לפשר חלמין, ולזכות שכל חיותו היא רק מפנימיות דפנימיות, דהיינו מהתנוצצות האותיות, ולב אלקים שבכל דבר.
יסוד התורה כאן הוא סוד החסרון בקודש הבא מלמעלה שאין בו שלימות כי הוא בחי' אחור באחור, כי רק ע"י הבחירה ועמידה בנסיון אפשר לבוא לבחי' פנים בפנים. וזה סוד בריאת חוה בסוד לא טוב היות האדם לבדו (שנבראו דו פרצופים אחור באחור) וזהו ויפל תרדמה, וזה בחי' לכי מעטי עצמך (שאמר ללבנה (חולין ס)), ואז ויקח אחת מצלעותיו ויבן את הצלע, ויביאה אל האדם פנים בפנים. וזה גם בחי' חטא אדם הראשון שנברא חכם גדול ונביא המדבר עם ה' ואעפ"כ נחשב בחי' אחור באחור, כיון שהיה חסר את העמידה בניסיון, והבחירה שאחרי נפילה לחטא.
וכן לשון הקדש השלימות שלו היא בחי' פנים בפנים דבר ה' עמכם, א"א שתהיה שלימה אלא ע"י ירידה לתרגום בבחי' ירידה צורך עליה, להסתרה ששם הבחירה לתרגם נכון כל דבר, ואזי מכח הבחירה זוכה ללשון הקדש.
וזה בחי' מה שפתח את התורה בראיית הצדיק, שעי"ז רואה פחיתות עצמו (בבחי' לכי מעטי עצמך), ואזי ע"י שמיעת תורה מפי הצדיק, זוכה לויבן את הצלע, ובונה את המלכות.
כי ע"י שרואה פני הצדיק שכבר זכה לזה, עי"ז מבין עד כמה הוא עצמו בחושך, ואזי מבין לשוב ולבנות את מדת ההמלכה שלו את הקב"ה.
ועיקר הדגש כאן הוא על תיקון ברית הלשון וברית המעור ואכילה בקדושה.
כי עיקר תיקון המלכות היא תיקון קליפת נגה, שהיא בחי' התקדש במותר לך, ובזה שמברר בכל מגרש ההיתר מה מיותר ומה מצוה, על מנת לתקן את הברית והקשר עם הקב"ה מבטל כל הפניות של מדות הרעות, זוכה ללשון הקדש שכל דבורו יהיה רק ביטוי לקדש שבלבו, וזוכה לאכילה בקדושה עד בחי' "מציון יסעדך" דהיינו שניזון מהתנוצצות אותיות שבמאכל ששרשן לב אלקים שבמעשה בראשית.

תורה יט תפלה לחבקוקהורד
תורה-יט-תפלה-לחבקוק78הורד
תורות נוספות
מגילת אסתר

מגילת אסתר

תורה קכה תנינא – עיקר אמירת תהילים היא לומר על עצמו

תורה קכה תנינא – עיקר אמירת תהילים היא לומר על עצמו

דרך הלימוד

דרך הלימוד

תורה קכד תנינא – כשבא התעוררות לא ימתין ולא יזוז ממקומו

תורה קכד תנינא – כשבא התעוררות לא ימתין ולא יזוז ממקומו

תורה קכג תנינא – מקוה אינה מזקת כלל

תורה קכג תנינא – מקוה אינה מזקת כלל

תורה קכב תנינא – מחשבות זרות בתפילה

תורה קכב תנינא – מחשבות זרות בתפילה

רבנו מבאר שמחשבה זרה היא בריה רוחנית בקומה שלימה, שנבראה מאיזה עוון ובאה לבלבל את התפילה, וע"י שמתעלם ממנה, הורג

תורה קכא תנינא – חיזוק למי שמרגיש רחוק מתפילה בכוונה

תורה קכא תנינא – חיזוק למי שמרגיש רחוק מתפילה בכוונה

תורה קכ תנינא – שלא לכוון כוונות בתפילה

תורה קכ תנינא – שלא לכוון כוונות בתפילה

תורה קיט תנינא – ייסורי העולם הזה

תורה קיט תנינא – ייסורי העולם הזה

נראה שרבנו מדבר כאן על אותם בני אדם שחושבים שאפשר לעשות מהעולם הזה גן עדן אם רק היה להם ממון

תורה קיח תנינא – לעניין חידושי תורה

תורה קיח תנינא – לעניין חידושי תורה

נראה שעיקר כוונת רבנו בתורה זו היא לחלוק על מה שאמרו כמה צדיקים גדולים, שכשאומר חדושי תורה בציבור אסור להכין

ליקוטי מוהר"ן המבואר - חברותא ללימוד בעיון בספר ליקוטי מוהר"ן |
מוחזק על ידי שער ברסלב
גלילה לראש העמוד