ליקוטי מוהר"ן קמא

תורה זו היא ביאור שאלה ששאל הטיעא (צדיק נסתר הנדמה לסוחר) את רבי יוסי, כדאיתא בזוהר משפטים צה. הנקרא סבא

אחרי שבכמה תורות האחרונות דיבר רבינו מקדושת האכילה וברור המאכל בכל תורה בעניין שלה בתורה תורה מז השקר בתאוות אכילה

לעיל תורה ס' נתבאר מאמר הזהר באידרא רבה פ' נשא דף קכח. פתח ר"ש ואמר עת לעשות לה' הפרו תורתך

בתורה נט אות ה' דיבר מעשירות וממון דקדושה שעל ידו גדלה נפשו שעי"ז מקרב רחוקים כי מתאוים להכלל בנפשו ושהעשירות

תורה זו המשך של תורה נח שבה נתבאר כיצד הצדיק ע"י שנכלל באבות מכניע את עמלק ומוציא מידו את הנחשלים

אחר שנתבאר בתורה נז המדרגה הגבוהה של עונג שבת שהיא נפילת הסט"א לגמרי, כאן מבאר מעלת השבת שמקבלת לחם משנה

רבינו מבאר בתורה זו כיצד אדם זוכה שמצדו לא יהיה עיכוב משיח, דהיינו כיצד להקים את המלכות דקדושה שעי"ז נופלת

בתורה נה דיבר רבינו מצדיק ורע לו וכאן מדבר מצדיק שהלכה כמותוהנושא העיקרי כאן הוא להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות,

אחר שבתורה הקודמת דבר על עין טובה ובחי' ניגון שהוא לברר רוח טובה מרעה דהיינו למצוא נקודות טובות בכל דבר

בתורה זו מבאר רבינו החיוב של כל אדם לזכור תמיד בעלמא דאתי בכלליות ובפרטיות דהיינו בכלליות לזכור בכל רגע שעוה"ז