בתורה נה דיבר רבינו מצדיק ורע לו וכאן מדבר מצדיק שהלכה כמותו
הנושא העיקרי כאן הוא להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, דהיינו להאיר דעת בשתי בחינות המלכות, בהמלכת הש"י עלי, ובמלכות שיש לי על אחרים.
יסוד התורה הזו וחוט הסובב בה וקושר כל פרטיה כאחד, נראה שהוא סוד הדעת הגדול שממשיכים צדיקים גדולים, להחיות את המלכות הנופלת להסתרה שבתוך ההסתרה,
דהיינו דעת הנמשך מהכתר, שהוא בינה עילאה, שער החמישים, ששם נפלאות תמים דעים, שם הכל אחד פשוט, ורק משם אפשר להמשיך דעת נפלא, שעל ידו השלום הגדול בין כל ההפכים, עד שבכוחו לגלות אור מציאות הש"י אפילו בההסתרה שבתוך ההסתרה, שעי"ז נהפכת ההסתרה לתורת ה', שמוכיחה אותו ע"י שמגלה לו שמה שחשב לחושך והסתרה וריחוק הגדול ביותר, מתברר שהיא בעצמה (בעצמה דייקא כמבואר בתורה רו) קרבת ה' נפלאה, ממש דביקות נפלאה אלא שהיא נעלמת כיון שהיא בבחי' אחור באחור.