חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
תורה נז – שאלו את רבי יוסי קיסמא
ראשי » ליקוטי מוהר"ן קמא » תורה נז – שאלו את רבי יוסי קיסמא

תורה נז – שאלו את רבי יוסי קיסמא

רבינו מבאר בתורה זו כיצד אדם זוכה שמצדו לא יהיה עיכוב משיח, דהיינו כיצד להקים את המלכות דקדושה שעי"ז נופלת מלכות דסט"א, ובפרטיות הכוונה להמליך על עצמו בשלימות את הקב"ה, ע"י הכנעת מדות הרעות הנאחזות בדמים העכורים שבכבד, ומשמע כאן שעיקר העיכוב הוא פגם אמונת חכמים, ועיין לק"ה פסח ו' אות א' – כי א"א להאמין בה' כי אם כשמאמינים במשה עבדו שהוא אמונת חכמים. ומבואר כאן ג' מדרגות שצריך לתקן עד שזוכה לבחי' שבת ונייחא מהיצה"ר שהוא נפילת מלכות דסט"א שאחריה אין לה תקומה ואז מצידו כבר אין עיכוב משיח.
ג' מדרגות אלה הן בחי' כבד לב מח. שתחילה צריך לטפל בבחי' דמים העכורים המסתירים את האמת מהמלכות וגורמים לנפילת האמונה, וזה ע"י צום (ותורה). ומדרגה גבוהה יותר היא כשמוסיף עוד לבטל הרוח שטות שבלב שמסתירה את האמת מהמלכות וזה ע"י נדר בבחי' נדרים סייג לפרישות, כי הלב בחי' בינה (בינה ליבא ובה הלב מבין כמבואר בפתח אליהו) וע"י נדר עולה לבינה עילאה אריך אנפין כתר דז"א וממשיך הארת אמת משם וזוכה לאמונת חכמים, אבל עדין יש אחריה תקומה לסט"א כי היא בחי' שלום שאין לו פה. ומדרגה שלישית היא תיקון המח ברור המדמה עד שזוכה לדעת צח, שלום גמור מהיצה"ר בחי' שלום שיש לו פה, דהיינו שמדרגה זו היא הארת הצלם בפנים כל כך עד שגם הסט"א משלים עימו לגמרי. דהינו שמוסיף על אמונה ונדר הנ"ל גם אכילת שבת בקדושה גדולה כזו שזוכה לעונג שבת דהינו המשכת מוחין נפלאים ע"י אכילת שבת דייקא אכילה בקדושה בבחי' עונג שבת על ידה נמשך אמת מעתיק אור הצחצחות המבואר בתורה ה' תנינא אות ג' (עי"ש שאכילת הצדיק לשובע נפשו זה אור הצחצחות), ובמדרגה זו כבר בטל ממנו היצה"ר הגשמי והיא תקון המלכות בשלימות עד שאין עיכוב משיח מצדו.
ונמצא שנפילת שער ארם פעם אחת דהיינו ע"י אמונה היא כמו צום שהוא בחי' שלום מועט, וע"י נדר כמו תענית עם צדקה הוא שלום שאין לו פה וע"י עונג שבת הוא שלום שיש לו פה, נייחא ושבת מהיצה"ר הגשמי לגמרי.
אכילת שבת כזו דהיינו תיקון המח מבואר כאן שנעשית בג' שלבים, שתחילה זוכה לה ע"י צום דייקא, שכיון שאכילת שבת אין בה חלק לסט"א האחוז בכבד מבאר רבינו שאותה בחי' בבחי' נמוכה יותר נעשית ע"י הצום, אלא שכח הצום רק להכניע הכבד ולא להמשיך מוחין וצלם אדם כמו אכילת שבת, עוד מבאר שגם בצום כשמצרף אליו בחי' צדקה בבחי' אגרא דתעניתא צדקתא אזי הצום פועל יותר שגם ממשיך קצת מוחין וצלם אדם אבל לא כמו אכילת עונג שבת.
נמצא שהן ג' מדרגות כנ"ל מדרגת כבד ולב ומח דהיינו תיקון אמונה וע"י נדר וע"י עונג שבת,

תורה נז שאלו את ר יוסי בן קיסמאהורד
תורה-נז-שאלו-את-ר-יוסי-בן-קיסמא32הורד
תורות נוספות
תורה עה תנינא – הסתכלות פני הצדיקים

תורה עה תנינא – הסתכלות פני הצדיקים

תורה ע תנינא – הגדול יותר מבוקשו רחוק יותר

תורה ע תנינא – הגדול יותר מבוקשו רחוק יותר

על כן משה רבנו מצד מעלתו ביקש תמיד לקרב רחוקים דייקא, וע"כ ביקש אשה דווקא אצל יתרו הכומר הגדול ביותר

תורה סט תנינא – המנהג ליתן ברכה לאיש המביא משקה

תורה סט תנינא – המנהג ליתן ברכה לאיש המביא משקה

מבאר שברכה בשם ומלכות היא קדושה עליונה מאד, וזהו "ברכה" ר"ת כי רוח החיה באופנים, בחי' ארון הנושא נושאיו, דבר

תורה סח תנינא עיקר שלימות הצדיק שיהיה למעלה ולמטה

תורה סח תנינא עיקר שלימות הצדיק שיהיה למעלה ולמטה

תורה סה תנינא – כשמקנאים קנאת ה צבקות

תורה סה תנינא – כשמקנאים קנאת ה צבקות

תורה סד תנינא – טעם שרוב הנגידים משוגעים

תורה סד תנינא – טעם שרוב הנגידים משוגעים

תורה נח תנינא – הצדיק הגדול הוא בשמים ובארץ

תורה נח תנינא – הצדיק הגדול הוא בשמים ובארץ

תורה נז תנינא – כשצדיק אמיתי מגלה תורה

תורה נז תנינא – כשצדיק אמיתי מגלה תורה

תורה נו תנינא – כשיש להאדם לב

תורה נו תנינא – כשיש להאדם לב

תורה נה תנינא – רווח העולם הזה

תורה נה תנינא – רווח העולם הזה

ליקוטי מוהר"ן המבואר - חברותא ללימוד בעיון בספר ליקוטי מוהר"ן |
מוחזק על ידי שער ברסלב
גלילה לראש העמוד