חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
תורה נז – שאלו את רבי יוסי קיסמא
ראשי » ליקוטי מוהר"ן קמא » תורה נז – שאלו את רבי יוסי קיסמא

תורה נז – שאלו את רבי יוסי קיסמא

רבינו מבאר בתורה זו כיצד אדם זוכה שמצדו לא יהיה עיכוב משיח, דהיינו כיצד להקים את המלכות דקדושה שעי"ז נופלת מלכות דסט"א, ובפרטיות הכוונה להמליך על עצמו בשלימות את הקב"ה, ע"י הכנעת מדות הרעות הנאחזות בדמים העכורים שבכבד, ומשמע כאן שעיקר העיכוב הוא פגם אמונת חכמים, ועיין לק"ה פסח ו' אות א' – כי א"א להאמין בה' כי אם כשמאמינים במשה עבדו שהוא אמונת חכמים. ומבואר כאן ג' מדרגות שצריך לתקן עד שזוכה לבחי' שבת ונייחא מהיצה"ר שהוא נפילת מלכות דסט"א שאחריה אין לה תקומה ואז מצידו כבר אין עיכוב משיח.
ג' מדרגות אלה הן בחי' כבד לב מח. שתחילה צריך לטפל בבחי' דמים העכורים המסתירים את האמת מהמלכות וגורמים לנפילת האמונה, וזה ע"י צום (ותורה). ומדרגה גבוהה יותר היא כשמוסיף עוד לבטל הרוח שטות שבלב שמסתירה את האמת מהמלכות וזה ע"י נדר בבחי' נדרים סייג לפרישות, כי הלב בחי' בינה (בינה ליבא ובה הלב מבין כמבואר בפתח אליהו) וע"י נדר עולה לבינה עילאה אריך אנפין כתר דז"א וממשיך הארת אמת משם וזוכה לאמונת חכמים, אבל עדין יש אחריה תקומה לסט"א כי היא בחי' שלום שאין לו פה. ומדרגה שלישית היא תיקון המח ברור המדמה עד שזוכה לדעת צח, שלום גמור מהיצה"ר בחי' שלום שיש לו פה, דהיינו שמדרגה זו היא הארת הצלם בפנים כל כך עד שגם הסט"א משלים עימו לגמרי. דהינו שמוסיף על אמונה ונדר הנ"ל גם אכילת שבת בקדושה גדולה כזו שזוכה לעונג שבת דהינו המשכת מוחין נפלאים ע"י אכילת שבת דייקא אכילה בקדושה בבחי' עונג שבת על ידה נמשך אמת מעתיק אור הצחצחות המבואר בתורה ה' תנינא אות ג' (עי"ש שאכילת הצדיק לשובע נפשו זה אור הצחצחות), ובמדרגה זו כבר בטל ממנו היצה"ר הגשמי והיא תקון המלכות בשלימות עד שאין עיכוב משיח מצדו.
ונמצא שנפילת שער ארם פעם אחת דהיינו ע"י אמונה היא כמו צום שהוא בחי' שלום מועט, וע"י נדר כמו תענית עם צדקה הוא שלום שאין לו פה וע"י עונג שבת הוא שלום שיש לו פה, נייחא ושבת מהיצה"ר הגשמי לגמרי.
אכילת שבת כזו דהיינו תיקון המח מבואר כאן שנעשית בג' שלבים, שתחילה זוכה לה ע"י צום דייקא, שכיון שאכילת שבת אין בה חלק לסט"א האחוז בכבד מבאר רבינו שאותה בחי' בבחי' נמוכה יותר נעשית ע"י הצום, אלא שכח הצום רק להכניע הכבד ולא להמשיך מוחין וצלם אדם כמו אכילת שבת, עוד מבאר שגם בצום כשמצרף אליו בחי' צדקה בבחי' אגרא דתעניתא צדקתא אזי הצום פועל יותר שגם ממשיך קצת מוחין וצלם אדם אבל לא כמו אכילת עונג שבת.
נמצא שהן ג' מדרגות כנ"ל מדרגת כבד ולב ומח דהיינו תיקון אמונה וע"י נדר וע"י עונג שבת,

תורה נז שאלו את ר יוסי בן קיסמאהורד
תורה נז שאלו את ר יוסי בן קיסמא32הורד
תורות נוספות
מגילת אסתר

מגילת אסתר

תורה קכה תנינא – עיקר אמירת תהילים היא לומר על עצמו

תורה קכה תנינא – עיקר אמירת תהילים היא לומר על עצמו

דרך הלימוד

דרך הלימוד

תורה קכד תנינא – כשבא התעוררות לא ימתין ולא יזוז ממקומו

תורה קכד תנינא – כשבא התעוררות לא ימתין ולא יזוז ממקומו

תורה קכג תנינא – מקוה אינה מזקת כלל

תורה קכג תנינא – מקוה אינה מזקת כלל

תורה קכב תנינא – מחשבות זרות בתפילה

תורה קכב תנינא – מחשבות זרות בתפילה

רבנו מבאר שמחשבה זרה היא בריה רוחנית בקומה שלימה, שנבראה מאיזה עוון ובאה לבלבל את התפילה, וע"י שמתעלם ממנה, הורג

תורה קכא תנינא – חיזוק למי שמרגיש רחוק מתפילה בכוונה

תורה קכא תנינא – חיזוק למי שמרגיש רחוק מתפילה בכוונה

תורה קכ תנינא – שלא לכוון כוונות בתפילה

תורה קכ תנינא – שלא לכוון כוונות בתפילה

תורה קיט תנינא – ייסורי העולם הזה

תורה קיט תנינא – ייסורי העולם הזה

נראה שרבנו מדבר כאן על אותם בני אדם שחושבים שאפשר לעשות מהעולם הזה גן עדן אם רק היה להם ממון

תורה קיח תנינא – לעניין חידושי תורה

תורה קיח תנינא – לעניין חידושי תורה

נראה שעיקר כוונת רבנו בתורה זו היא לחלוק על מה שאמרו כמה צדיקים גדולים, שכשאומר חדושי תורה בציבור אסור להכין

ליקוטי מוהר"ן המבואר - חברותא ללימוד בעיון בספר ליקוטי מוהר"ן |
מוחזק על ידי שער ברסלב
גלילה לראש העמוד