ליקוטי מוהר"ן קמא

רבנו מדבר כאן על תשובה, דהיינו התועה מדרך השכל, ומבאר החילוק בין אם שב מיד או לאחר זמן. כי הקב"ה

נ"ל שרבנו מחדש כאן שיש הבדל בין המקום בגן עדן, לתענוג ושעשוע וש"י עולמות, דהיינו אע"פ שמדובר בלמעלה מהמקום, שעל

מבאר שיש סגולה של פדיון, דהיינו שאדם שיש עליו דינים, יתן מעות לאדם גדול וצדיק, ולא יהיה קמצן אלא יתן

תורה קע מה רבו צרי תרגומו סגיאין מעיקי. עיקר הנושא כאן כיצד אפשר לזכות שהנפש תוכל לשאת עליה בני אדם