חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
חברותא לעיון בליקוטי מוהר"ן
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • אודות
  • צרו קשר
תורה רו – תעיתי כשה אובד
ראשי » ליקוטי מוהר"ן קמא » תורה רו – תעיתי כשה אובד

תורה רו – תעיתי כשה אובד

רבנו מדבר כאן על תשובה, דהיינו התועה מדרך השכל, ומבאר החילוק בין אם שב מיד או לאחר זמן. כי הקב”ה קורא תמיד לאדם לשוב בבחי’ תורה מכרזת עד מתי פתאים וכו’ ובראשית התרחקותו עדיין זוכר את הקול ומתעורר לשוב אבל אם מתעלם מהקול וממשיך להתרחק אזי הבא לטמא פותחין לו ונאבד בגן המבוכה של תאוותיו וחכמות חיצוניות ובלבולים ודמיונות עד ששוכח את הקול קורא לגמרי. ונאבד.

לכן צריך להזדרז לשוב בכל יום ובכל יום לעשות חשבון נפש להתעורר בתשובה לפני שנעשית לו כהיתר. ואפילו בכל יום מתגבר מתחדש היצה”ר וא”א לו אלא בסיעתא דשמיא כמבואר בקדושין ל: כל שכן כשנעשה כהיתר. ועל זה ביקש דוד המלך “תעיתי כשה אובד בקש עבדך”, דהיינו מיד כשאני טועה ואל תניחני עד שאשכח את קולך ותתהפך העבירה אצלי כהתר.

ונראה שעיקר בקשת דוד המלך היא סיעתא דשמיא להתעורר בתשובה כשההתרחקות היא עדיין במחשבה דקה (בבחי’ וסרתם ועבדתם לפני שיצאה לפועל. כי אדם חייב לבקש תמיד סיעתא דשמיא ולהבין שאין בכוחו לבד להנצל מעבירה.

דהיינו שרבנו מחלק בין צעיר לזקן, שזקן אינו מכיר הקול, וגם הקב”ה מתייאש ממנו. אבל מוסיף רבנו ומחדש שיש זקן שכל כך הזקין בעבירה, עד שמרוב תעותו חזר ונעשה סמוך אליו ית’, עד שבניסיון קל יכול לשוב, אלא ששכח לגמרי את הקול, ושוב אין לו תקנה לפי המבואר כאן. וגם בחי”מ תקמג מבואר שעל כן לא היה מקרב זקנים.

נמצא מבואר כאן שלא הואיל מה שנעשה סמוך, וצ”ע א”כ מדוע אומר זאת רבנו, למאי נפקא מינה? מוכרח שרמז לסוד גדול שטמון בזה, שאותו רבנו לא מגלה.

אבל מוהרנ”ת בלק”ה ר”ח ג’ מגלה שהוא סוד חצות לילה, וסוד המולד, וסוד יציאת מצרים. וכמו ששם יש חכם גדול שיודע את הסוד, מתי חזר הריחוק ונהפך לקירוב, שאז דייקא היא נקודת הזמן לשוב, כך אפילו מי שתעה הרבה ושכח את הקול אם יתקרב לצדיק אמיתי יזכה לדעת ויזכר בקול ויזכה לתשובה, ואדרבה הריחוק יהפך אצלו בדיעבד לקירוב עצום. (ועיין תורה יב תנינא)


תורה-רו-תעיתי-כשה-אובדהורד
תורות נוספות
תורה קעט – כיצד תענית מבטל מחלוקת

תורה קעט – כיצד תענית מבטל מחלוקת

רבנו מבאר מעלת התענית, שכוחה גדול לבטל מיני מחלוקת, כי סיבת כל המחלוקות, דהיינו כל מה שהולך לאדם שלא כסדר,

תורה קכט – ארץ אוכלת יושביה

תורה קכט – ארץ אוכלת יושביה

תורה קא – בקרב עלי מרעים

תורה קא – בקרב עלי מרעים

תורה ק – עניין כעס וקפידה שנראה אצל צדיק אמת

תורה ק – עניין כעס וקפידה שנראה אצל צדיק אמת

תורה צח – נתן עיניו בו

תורה צח – נתן עיניו בו

תורה פט – ותחסרהו מעט מאלקים

תורה פט – ותחסרהו מעט מאלקים

תורה צב – על ידי שאדם נע ונד בביתו

תורה צב – על ידי שאדם נע ונד בביתו

תורה פז – תתן אמת ליעקב

תורה פז – תתן אמת ליעקב

רבנו מבאר כאן טעם למה שרואים בחוש שכל המתעורר לישר דרכו מתעוררים עליו דינים. ומבאר הטעם כיוןשבכל פעם שאדם רוצה

תורה צז – אלקים אל דמי לך

תורה צז – אלקים אל דמי לך

תורה קנט – דע שיש אמצעי

תורה קנט – דע שיש אמצעי

ליקוטי מוהר"ן המבואר - חברותא ללימוד בעיון בספר ליקוטי מוהר"ן |
מוחזק על ידי שער ברסלב
גלילה לראש העמוד