סוד המנחה ששלח יעקב אבינו עם בניו לשליט מצרים המשנה למלך מעט צרי ומעט דבש נכאות ולט וכו’ ולבאר זאת מבאר סוד פרק שירה ומתייחס בעיקר לשירת העשבים שרועה צדיק ששומע שירתם מנגן אותו ומעלה אותו לעורר יחוד למעלה שעל ידו נשפע שפע וברכה לעשבים ועי”ז יש ברכה במאכל הבהמות. עוד מועיל הניגון לרועה עצמו שכיון שהוא כל היום בין הבהמות הוא בסכנה שיהיה רועה את עצמו בבחי’ רוח הבהמה היורדת למטה לארציות, אבל ע”י הניגון שעושה משירת העשבים הוא מברר רוח האדם העולה היא למעלה מרוח הבהמה היורדת למטה, וזוכה להיות נמשך לבו למעלה אליו ית. עוד מבואר שכל שפע הפרנסה העולם בא למלך תחילה ועל כן הניגון השלם של כל הבריאה היא אצל המלך, אבל לשרים יש רק חלק מהניגון.