תורה גל לשון גילוי מבואר בה כיצד זוכים לגלות אותו ית' בהעלם וחושך עוה"ז.
תכלית הכל הוא השלום בעולם. והשלום הוא הקב"ה, שהוא שלום ושמו שלום, ממילא היכן שהוא ית' מתגלה שם שוכן השלום. וכל חוסר השלום היא הסתרתו בלבושים. וכל ההסתרות והלבושים הם מהסט"א, היא היצר הרע. ועל כן לזכות למשוך אותו ית' אלינו כדי שנזכה לשלום, לזה צריך לכפות את היצר לדעת. כי כל אחד יודע האמת שהקב"ה ברא את העולם ומחייב את כל באי עולם להמליך אותו. וע"י שאדם כופה וקושר את יצרו לעשות רק רצון ה', כפי השגתו, ע"י זה מפיל הרבה הסתרות ולבושים מהעולם הזה, ומכניע את הסט"א, ואזי נשפע אור רב מלמעלה. שכיון שחיות המקומות המטונפים הם ממאמר הסתום שבכתר, דהיינו מהרצון בלבד ששם האור הגנוז והאהבה שבדעת, לכן בהפלת הלבושים וההסתרה ע"י כפיית היצר מתגלה האור הגנוז שם, שהוא בחי' תורה הגנוזה, תורה דעתיקא, פנימיות התורה, שעתידה להתגלות לעת"ל.
ואין מקום ואין זמן שבו א"א לשוב בתשובה ולכפות היצר לדעת כנ"ל כי אפילו במקום המרוחק ביותר מהאמת ואמונה, גם שם מסתתר ה', וע"י כפית היצר נופלים שם הלבושים הרבים והוא ית' מתגלה. נמצא שהשלום והאלוקות וכל הטוב והישועות שבעולם נמצאים בבחי' בכח בכל מקום, ורק יש עליהם לבושים לכל אחד כפי גודל יצרו. ורק צריך לגלותם ואזי יוצאים מכח לפועל. נמצא שע"י כפיית היצר מגלים שהאוצר שאנו מבקשים, הוא אצלינו ממש, מכוסה בהסתרת היצר.
והעיקר הוא לחפש את הצדיק האמת שבדור שאורו גנוז ונעלם הוא הצדיק גיבור כח עושה דברו הדומה למלאך ה' צבקות שתורה צריך לבקש ממנו כי הוא זכה לבטל יצרו לגמרי עד שהיכן שמסתכל נופל הרע ועי"ז מכניע את הרע של אנשיו ומגלה בתורה חדשה מצרופי אותיות שנפלו בעולם ובלשונות העכו"ם וממנו אפשר לקבל תורה הגנוזה תורה דעתיקא.