נראה שרבנו מדבר כאן על אותם בני אדם שחושבים שאפשר לעשות מהעולם הזה גן עדן אם רק היה להם ממון מספיק וכח. ואומר להם רבנו שאין שום צד הגיון לעשות מעולם הזה עיקר, כי מי שיש לו קצת מח בקדקדו רואה בחוש שאין שום אפשרות להפוך את העולם הזה לגן עדן, כי על כרחו יהיה לו גהנם, כי מקטון ועד גדול אין נמלט מיסורי עולם הזה, ובוודאי א"א שהוא יצא מהכלל. ובוודאי אי אפשר שיהיה לו כסף וחכמה ואפשרויות לנסות בעולם הזה את כל תענוגות עולם כמו שהיה לשלמה המלך שאחרי הכל אמר שהכל הבל ורעות רוח, קל וחומר שכל אחר לא יצליח יותר משלמה המלך לעשות מעולם הזה גן עדן. על כן טוב יותר להאמין לחכמינו ז"ל שיש עולם הבא שם יש גן ועדן ותענוג נצחי, וכדאי להשקיע שבעים שנה בהכנת הכלים להשגת העונג הנצחי הזה בעולם הבא.