תורה ג – אקרוקתא
כיצד האדם ממליך על עצמו את הקב"ה ע"י ניגון. כי הניגון הוא בניין המלכות ויכול להיות ח"ו גם להפך והוא
כיצד האדם ממליך על עצמו את הקב"ה ע"י ניגון. כי הניגון הוא בניין המלכות ויכול להיות ח"ו גם להפך והוא
בתורה כאן מתבאר איך זוכים לחרב התפילה ואיך עושים לה שתי פיות ואיך זוכים לכוין בה היטב לחוט השערה ולא
רבנו מדבר על בחי' ראשית הבריאה, שהוא הכח שהניח הקב"ה בבריאה שתמיד יהיה אפשר למצא אותו בחלל העולם המעלים אותו,
נראה שכוונת רביה"ק במאמר הזה בעיקר להראות שיש בכח צדיקים לגלות סתרי תורה כאלה שעל ידם לא תשתכח התורה דהיינו