רבנו מבאר מעלת התענית, שכוחה גדול לבטל מיני מחלוקת, כי סיבת כל המחלוקות, דהיינו כל מה שהולך לאדם שלא כסדר, היא שלא שמח בחלקו ובמאורעותיו, וזה כיון שפגם בקומת השמחה, שנפגמה בגלל ימים מתים שיש בידו, והעצה לזה היא להרבות במצוות ביום של תענית, כי ע”י שעושה מצוות מכח אכילה של אתמול, מחייה את יום האתמול שמת, וככל שנחלש יותר בימי תענית אזי בעבודתו מחיה ימים קדומים יותר, וחוזר לבנות את קומת השמחה, ולשמח בכל מאורעותיו, עד שהקב”ה יעשם כרצונו באמת.