רבנו בכמה תורות חוזר לבאר טעם שצריך לבוא לצדיק לשמוע תורה מפיו ולא לסמוך על ששומע מפי חבר או שלומד מהספר, כי החילוק הוא עצום.
אלא שכל זה בחייו של הצדיק ומה נעשה אחר הסתלקותו?
וזה עיקר העצה שמחדש כאן רבנו, כיצד אפשר ללמוד תורה של רבו מהספר כאילו שומע מרבו.
ותחילה פותח דבריו בחילוק העצום בין האמת שבכל דיבור של צדיק האמת, לדברי תורה של שאר צדיקים.
ומבאר שאפילו בלימוד מהספר אפשר ע”י שמצייר בדמיונו בהרגשה חזקה כאילו רואהו לפניו עי”ז כאילו שומע את התורה בשעה רבו חידש אותה וזוכה לאמת של רבו שהיא פניו שכלו ונשמתו.
אבל לזכות לזה שיוכל בדמיונו לצייר דמות רבו בכל כך הרגשה והתפעלות, ובפרט אחרי הסתלקות רבו שמתגברת השכחה (שנגזר על המת שישתכח מן הלב) ועוד מה יעשה הלומד שמועה של רב שלא ראה מעולם? העצה לזה מחדש רבנו שהיא ע”י שחוזר דברי רבו מאה ואחת פעמים.
כי אין הכוונה לחזרה כדי לזכור היטב את התורה של הצדיק, כי זה תלוי באדם בכח הזכרון שלו.
אלא כוונת רבנו כאן לחזרה שעל ידה יזכור היטב בהרגשה והתפעלות חזקה את דמות דיוקן רבו הנמצא בתוך דברי תורתו, כאילו שומע ממנו את התורה בשעה שחידש אותה.
שזה לא תלוי בכשרון הזכרון אלא צריך לזה סגולה מיוחדת להתגבר על השר של שכחה ע”י חזרה ק”א פעמים כמובא בבן יהוידע על הגמ’ שם בשם האריז”ל. ולפי רבנו הפירוש להתגבר על הגזרה שנגזר על המת שישתכח מן הלב, ובאמת מועיל הרבה יותר אפילו למי שלא ראה מעולם את בעל השמועה, כי ע”י החזרה ק”א פעמים נרשם בדעתו וזכרונו דמות ודיוקן בעל השמועה הנמצא בתוך השמועה בעצמה שלומד. ויכול ללמוד תורתו כאילו עתה שומע ממנו בשעה שמחדש אותה, אע”פ שלא ראה אותו מעולם.
כי בכל דיבור של צדיק מונח פניו שכלו ונשמתו של הצדיק, והם דמות דיוקנו של הצדיק, לכן אפשר שהתלמיד בלימודו שמצייר דמות רבו יזכה לקבל פניו ושכלו ונשמתו של רבו להיות האמת הצרופה מאירה בו כרבו.
ולזה צריך שני תנאים אחד שיחזור מאה ואחד פעמים שהיא סגולה מיוחדת לזכור דמות רבו הנמצאת בדברי תורתו. ועוד שתתחדש נפשו כדי שירשמו דברי רבו בשכלו ודעתו, כמו על נייר חדש, בבחי’ מאמר חז”ל באבות הלומד ילד למה הוא דומה לכותב על נייר חדש להבדיל מהלומד זקן שדומה לכותב על נייר מחוק.
והחזרה מאה ואחת פעמים התורה של רבו בהשתדלות לצייר דמות רבו עומד לפניו מגלה לו את דמות דיוקן רבו הנמצא בתוך תורתו, וגם מרוב התפעלות נרשמת במוחו כעל נייר חדש.
או כיון שרבנו כשחידש תורה העלה בעיבור את כל נפשות הנמצאים אצלו וחידש נפשותם לחזור להיות כילד וכנייר חדש כמבואר בתורה יג העלה גם את כל הנפשות שילמדו תורתו בעתיד אפילו אלה שלא ראו אותו מעולם כמבואר בלק”ה.