אחר שנתבאר בתורה סה מה היא תפילה בשלימות, מבאר כאן רבינו כיצד אפשר שאדם יזכה לשלמות הכוונה בתפלה מכח רבו ע”י שדבק בו עד שמרגיש עליותיו בכל בחינות הסתלקותו מדרגה לדרגה. שעי”ז זוכה לפי שנים כרבו בכח ואזי ע”י שמוציא כח זה לפועל, זוכה גם לעשות פי שנים מרבו.
הנושא המרכזי בתורה זו הוא ביאור עניין ההוצאה לפועל דקדושה כיצד נעשית, באופן שנזכה להוציא לפועל כל אחד כל מה שיש בכח בנשמתנו.
מתבאר כאן יסוד שכל עליה ממדרגה למדרגה, דהיינו הוצאה לפועל של מדרגה, נעשה באופן שיורד אור המדרגה העליונה, להעלות את האדם אליה, וכן בפטירה מעוה”ז לעוה”ב.
ועיקר ההוצאה לפועל של כל דבר דקדושה, תלוי במדת האמת, וצריך שיתבטא בעיקר בדיבור. וצריך שיהיה לו חשק גדול להוציא לפועל את הדבר דקדושה שרוצה, תחילה בדיבור ועי”ז במעשה, כי כשיוצא לפועל בדיבור, בנקל שיצא לפועל גם במעשה.