רבינו מבאר בה ג’ עצות כיצד לזכות לשפע הנמצא בבינה עילאה. כל עיצה היא לזכות לשפע אחר. הכלל בכולן שצריך להמתיק את הרגלין, דהיינו להבריח את החיצונים הנאחזים בהם, וזה ע”י המתקת הדין בשרשו שבבינה, כי כל דין לא נמתק אלא בשרשו. וכשמתקן את הרגלין, אזי כשם שרגלי המלכות עולות מבחי’ רגליה יורדות מות, כך גם רגלי הבינה נתקנות ונעשות מוחין לזעיר, כידוע הכלל שנה”י דעליון נעשה חב”ד לתחתון. וחכמה ובינה הם השפע הנכסף.
הכלל חוזר בכל ג’ העיצות אבל הבטוי למעשה משתנה דהיינו – עצה ראשונה רקודין ושניה פדיון ושלישית למלא גרונם של ת”ח ביין