בכלליות תורה זו היא עצה שנתן רבנו לאנשיו כיצד להתנהג בזמן המחלוקת. כידוע כל השנים ברסלב היתה חסידות קטנה ונרדפת והמתקרבים אליה היו בסכנת חיים. ועצה זו עד היום מאד נצרכת.
יסוד תורה זו סוד האלפין, המבואר בכוונות שהם ד' אלפין (ארבע אותיות א') מד' שמות אהי-ה שבבינה, שהן ד' ספירות אחרונות נהי"מ דבינה, כידוע שהמוחין של זעיר נעשה מרגלי הבינה נהי"ם נכנסים בראשו, ונעשים חב"ד דזעיר אנפין (ע"ח לז ד).
ואלף הוא לשון לימוד. נמצא שד' אלפין הם שרש כל הלימודים הקדושים להחכמה תתאה והשגת אלוקותו ית', וכל החכמה תתאה שלנו וכל העצות הן צמצום אחר צמצום מעילא לעלול ברבבות ואלפי צמצומים של האלפין הנ"ל.
אבל רק צדיק אמיתי שזכה לברור המדמה ותיקון המדות בתכלית בכוחו להוריד השגות אלה לעצות אמיתיות בעבודת ה'. על כן כל העצות וסברות של שקר שמהן כל הטעויות שבעולם, הן עצות שאדם יועץ לעצמו בלי הצדיק האמת. ועיין לק"ה ברכת המזון ה'.
והשקר הגדול ביותר הוא המתלבש דייקא בגדולי ישראל, בתלמידי חכמים שלא זכו לתיקון המדות בשלימות, כמבואר בסוכה נב כי הגדיל לעשות. ועצה שלהם יכול להביא חרבן גדול כי הס"מ מטעה דייקא אותם בעצות של אלפין נפולין שמצוה לרדוף ולבזות את פלוני ירא ה'. ותלמידיהם השותים דבריהם נופלים לכפירות ומחרפים יראי ה', מתלבש בהם התולע הרוצה להחריב את העולם. והעצה לזה להכניס צדיק אמיתי לביתו ולשמש אותו וללמוד ממנו להיות בחי' אנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם. עי"ז מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב עולת תמיד, ואזי עולת מבטל את התולע הנ"ל.