תורה קמח גמט’ נחמן שאמר אני אוצר של יראת שמים. אחרי שלמדנו בתורה קמז על עז פנים שמרגיש עצמו ישות עליונה שאין מעליו כלום. כאן מבאר רבנו שזה לעומת זה היא היראת שמים, שתמיד מרגיש שנמצא תחת מציאות עצומה ממנו חזקה או מרוממת שגורמת לו הרגשת אפסיות תמידית כלפיה, וזהו יראת שמים, כי תמיד מרגיש תחת השגחת שוכן שמים.
ויש בה מדרגות רבות כפי ההשגה של האדם במציאות הקב”ה הנמצא מאד וסמוך ממש, עד כמה שהיא מתבטאת בהתפעלות הלב וכל האיברים כולם. תחילה יראת העונש ולמעלה ממנה יראת חטא ולמעלה יראת הרוממות שמאפסת אותו בעצם מציאותה אפילו בלא חשש מחטא.