בתורה זו מבאר עפ"י הזוהר שאומר אין יום שאין בו טוב אלא שהטוב מכוסה בקליפה כדי שרק מי שראוי יזכה בפרי הטוב. כך כשאדם רוצה להבין עומק התורה או סתרי תורה אם אינו ראוי אזי מנסים אותו ע"י מחשבות זרות ובלבולים שהן הקליפה המכסה על הפרי הטוב, ורק אם הוא מתעקש מתפלל ומבקש נשברת הקליפה וזוכה בטוב. אבל עיקר מה שמשבר את הקליפה היא מדתו של אברהם אבינו מדת החסד ובעיקר בממון. ועיקר הטוב שזוכים ע"י שזוכים בפנימיות התורה הוא שזוכים על ידה להאריך את הימים באיכות דהיינו שבכל יום יהיה יותר קדושה