ליקוטי מוהר”ן קמא

כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים עַל אָדָם אֶחָד ח”ו וּבָא אָדָם וְחוֹלֵק עָלָיו אָז מִדַּת הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, כִּי לָאָדָם יֵשׁ יוֹתֵר כֹּחַ

יֵשׁ שֵׁם סא”ל הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק אַ’תָּה סֵ’תֶר לִ’י (תְּהִלִּים ל”ב ז), וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִמָּוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו וּלְהַסְתִּיר